Blog Logo.png

מי מפחדת מאנגלית? כך מינפתי את החסם לקריירה

עודכן: 9 בדצמ׳ 2020

לפני 3 שנים הבנתי שאני מפחדת לדבר באנגלית, ביום בהיר אחד נפל לי אסימון, שאני מגבילה את יכולת הצמיחה שלי בהייטק, בגלל הפחד. מאוד לא אהבתי את הגילוי הזה. אם מנקים את המקום הזה ומגיעים למהות, למעשה יצרתי מגבלה ממשית שהפריעה לי להמשיך ולהתקדם בקריירה.


באותם ימים כבר היה לי ברור מאוד שאני מכוונת לעבודה בחברות גלובאליות שעיקר העבודה בהן באנגלית ושאני גם מעיזה לחלום בקול רם על רילוקיישן, אבל כל מחשבה על שליחת קורות חיים ופתיחת הזדמנויות קריירה כאלה, עוררו בי חרדה שהיתרגמה לשיתוק של ממש. כך, למשך תקופה של מספר שנים נשארתי באזור הנוחות המוכר שלי. רק שכבר לא היה לי נוח והרגשתי בעירה פנימית לגדול למקומות שעד אז דמיינתי בראשי אבל לא זכיתי להתנסות בהם.


בפברואר 2017, בעיצומו של "קורס פרויקט" שהעביר הדיקאן בפקולטה למנהל עסקים, הבנתי שיש לי סטארט-אפ ביד. הכל התחיל מכך שהתבקשנו להביא לשיעור רעיון למיזם וליצור סביבו קבוצות סטודנטים שיפתחו אותו כפרויקט. המיזם שלי בתחום מיתוג מעסיק נגנז, אבל הצטרפתי למיזם טכנולוגי בתחום רפואת השיניים, שהספיק מאז לשנות את פניו לא מעט פעמים והפכתי למייסדת שותפה ולבסוף גם למנכ"לית.


מבלי לשים לב, הפרויקט הלך וצבר תאוצה, צירפתי את מי שהיתה סמנכ"לית גוגל לAdvisory Board שלי, מצאתי מנטוריות, לקחתי שיעורים באנגלית עסקית ויצאתי לדרך עם שני שותפים-מהנדסים שלמדו איתי. מהר מאוד מצאתי את עצמי על הקו לארה"ב, משתתפת בתחרויות, מייצגת אותנו מול קרנות ומשקיעים, מול התקשורת, שותפים ולקוחות פוטנציאליים, מציגה את הPitch שלי שוב ושוב, מלטשת, מדייקת, חותכת, משנה ומשתנה. השיא היה כשזכינו בחמישיית הגמר בתחרות סטארטאפים ונשלחתי לייצג אותנו ב-1871, האקסלרטור הגדול ביותר בMid West בשיקאגו, ארה"ב.


בדיוק ילדתי את ארי, בני השני, וכשהיה בן 9 שבועות, שנינו עלינו על מטוס לנסיעה שתשנה בדיעבד את מסלול חיי ונחתנו בשיקאגו לשלושה שבועות. רק אחרי שנחתנו הבנתי שכל הביקור אצטרך לדבר באנגלית בלבד ושהפוקוס שאקבל הוא הרבה יותר משמעותי מזה שציפיתי לו. קפאתי. בחלק מהפגישות גמגמתי, האנגלית שלי היתה שבורה, לא מצאתי מילים לבטא את הפוטנציאל המדהים של המיזם שלי, הרגשתי שאני מתפשרת על מילים מאוצר המילים המוגבל שלי, נעזרתי בשותף שלי וגם בגוגל טרנסלייט, ראיתי סביבי ישראלים עם אנגלית מושלמת. ידעתי שיש לי תשוקה, ידע ועשיתי עבודה קשה לא פחות ואולי יותר מאחרים, אבל שזו נקודת הנחיתות שלי ואני יכולה או להיות או לחדול. אז החלטתי למנף אותה.


אם יש משהו שלמדתי מהמסע שלי בהייטק ובמלחמות עם פחדים, הוא שתעוזה ועבודה קשה מובילות להישגים, ושניסיון, מומחיות וידע מקצועי מותירים רושם חזק יותר משל הפחד שמסתתר מתחתיהם.


בכל מקום בו ביקרתי הצגתי את עצמי כישראלית שהגיעה עם מיזם לארה"ב והייתי אני זו שצחקה על האנגלית שלי לפני שמישהו יתעסק בזה – אמרתי בפה מלא, האנגלית שלי לא מושלמת כי אני זרה, אבל המיזם שלי נועד להשפיע ולשנות, לקדם אוכלוסיות במדינת עולם שלישי ושמתי פה את כל הידע, ההשקעה, הניסיון היכולות והלב שלי, וזה עבד! מבין כל הסטרטאפים שנסעו איתי, הייתי הראשונה לקבל השקעת Seed של קרוב למליון ₪. סכום צנוע, אבל כזה שאפשר לי לפתח את המיזם.


מאז עברו הרבה מים בנהר ובשלב מסוים כעבור שנתיים החלטנו לסגור את הסטארט-אפ. זו אחת ההחלטות הכי קשות והכי נכונות שהייתי צריכה לקבל.


השלב הבא, היה לקפוץ למים ולהגיש מועמדות למשרות בחברות גלובאליות. אבל שוב, לא היה לי אומץ, פחדתי להתבזות, לא למצוא מילים, להתבטא ברמה נמוכה ביחס לעברית שלי ולא להיות מסוגלת להעביר את המנעד והידע המקצועי שלי, כשאני מוגבלת לאוצר מילים סביר. ניסיתי לחשוב מה יוכל לתת לי ביטחון. התחלתי לחפש המלצה בקבוצות פייסבוק ודרך חברים למורה לאנגלית שתעבוד איתי על יכולת השיחה.


כך הגעתי למורה פרטית לאנגלית, שהופתעה מהבקשה המשונה שלי "בואי נקיים פעמיים בשבוע סימולציית ראיון עבודה לחברה גלובאלית באנגלית".


ביחד עם יועצת מקצועית שמתמחה בכתיבת קורות חיים לשוק האמריקאי, בניתי את קורות החיים ופרופיל הלינקדאין שלי. במקביל, מיפיתי שלושה סוגי משרות שמעניינות אותי. כל אחת מהן קיבלה One Pager משלה והתחלתי לרכז הגדרות רווחות ממשרות שמתפרסמות ברשת כדי לדייק את הדרישות לכל משרה. בניתי מאגר של שאלות HR ושאלות מקצועיות ואת כל החומרים האלה סיפקתי למורה הפרטית לאנגלית.


במשך חודשיים נפגשנו בין פעם לפעמיים בשבוע ותרגלנו ראיונות לגוגל, לאמאזון, לפייסבוק. כל זה בלי שהיה לי בקנה אפילו ראיון אחד. אבל אז הקסם קרה. בהדרגה, דיברתי יותר ויותר באנגלית, מבחורה חסרת ביטחון בשיחה באנגלית, שהייתה עוצרת כל משפט שני, מתנצלת, מצנזרת, מחפשת בכוח מילים חלופיות, מדברת ביותר מדי מילים כדי לכסות על הפער, קופאת וכל הזמן עסוקה בתרגום משפטים מעברית לאנגלית שעיכבו אותי – מצאתי את עצמי מנהלת שיחה שוטפת! לקח לי זמן לראות שהתהליך הזה אכן קורה ולהאמין בעצמי ויותר מהכל להבין שמה שעוצר אותי בעיקר הוא הפחד. הבושה והחשש היו כה עוצמתיים, עד שהייתי עסוקה בהוצאת אנרגיה על כך שזה בטח לא יצליח ומנעתי מעצמי את החופש וההנאה בניהול שיחה באנגלית. ולא סתם הנאה, אלא הזכות להביא את עצמי כמו שאני, עם אותה התלהבות, מקצועיות ושמחה ולהבין שמה שאני זה בדיוק מספיק.


כעבור מספר שבועות הוזמנתי לראיון בגוגל ובהמשך התראיינתי גם לחברות גלובאליות נוספות. אגיד את האמת, היו חברות נהדרות ותפקידים מדהימים שרציתי ודחו אותי בגלל רמת האנגלית שאינה שפת אם, אבל זה לא עצר אותי, כי ידעתי שאם אתמיד אגיע למשרה שמחכה לי.


המשרה הבאה שלי לבסוף היתה בסטארטאפ גלובאלי בתחום ה-Cloud, שם ניהלתי את פעילות השיווק של ישראל ואירופה, עבדתי מול ההנהלה האמריקאית והובלתי את השותפויות הגלובאליות עם אמאזון, סיילספורס, אורקל ועוד חברות ענק. הכל באנגלית, אבל עדיין במקום הבטוח שלי בישראל מוקפת בצוות ישראלי.


השלב הבא, היה לעשות מאמצים אקטיביים לתכנית רילוקיישן. הסיכון היה גדול. בעלי התקבל לבית ספר למנהל עסקים בארה"ב, מה שאומר שבטווח הארוך תהיה לו קריירה מרתקת ומכניסה ושבטווח הקצר, השנתיים הראשונות, עליי לפרנס משפחה כמעט לבדי בארה"ב. ידעתי, שזה יעבוד, אך ורק אם לא אתעסק בפחד, אלא באמונה שאצליח לבנות קריירה משמעותית, מכניסה ומפתחת בארה"ב.


אני זוכרת במיוחד שיחה שהיתה לי עם חברה אמריקאית שעובדת בגוגל בקליפורניה ובה שיתפתי אותה בחשש שלי מעבודה באנגלית בשוק האמריקאי. היא צחקה ואמרה "אין מצב שהאנגלית שלך יותר גרועה משל 50% מהעובדים בגוגל, כולם זרים פה בשם הדייברסיטי ולכולם יש אנגלית לא מושלמת". מודה שזה עודד אותי ונטע בי ביטחון.


כשהגענו לארה"ב לקח לי 4 חודשים של חיפוש להגיע למשרת חלומותיי לבדי, בלי קשרים ובלי פרוטקציות. בדרך התראיינתי פעמיים לאמאזון, ללינקדאין ולעוד כמה חברות ענק ומצאתי את עצמי בחברה גדולה בתחום הFinTech בתפקיד מנהלת מחלקת Product Marketing ומובילת צוות. הממשקים שלי הם בעיקר עם מנהלים ברמת C LEVEL, אנשי פרודקט, המייסדים ונשיא החברה. לאורך החודשים האחרונים היו רגעים של בהלה, שתסמונת המתחזה הרימה את ראשה והזכירה לי שבעצם אני לא שייכת ולא מפה ועוד רגע מישהו ישאל מי אחראי על מחדל האנגלית שלי.


ספוילר, גם היום אין לי אנגלית מושלמת, אבל אני כבר לא עסוקה בסוגיה הזו. היום אני מבינה שעבודה קשה, עקביות ותוצאות עסקיות מדברות בעד עצמן. במקומות בהם אני חלשה יותר, כמו Grammar, יש לי מתמחה שעוזרת לי לדייק את הקופי ולוודא שאני משתמשת באנגלית אמריקאית נכונה. אני מתמקדת בפיתוח אסטרטגיה, בבניית תוכניות Go To Market והחדרת כל קווי המוצרים שלנו לשוק, בהובלת הפעילות המשותפת למחלקות השיווק, המכירות והמוצר ובבניית כל המסרים, המיצוב והפעילות השיווקית מול הלקוחות.


בשיחה שהיתה לי לא מזמן עם המנהל הישיר שלי, שהוא אחד ממייסדי החברה, הוא הודה שהאנגלית היא נקודות החולשה שלי. אבל מיהר להוסיף "זה לא אכפת לי, כי לא בשביל זה גייסתי אותך. את הGrammar יש מי שיתקן לך בזול, אין תחליף לניסיון, לידע, ליכולת האסטרטגית ולתוצאות. זה מה שחשוב באמת".


מתחברת? מרגישה שהאנגלית מהווה חסם בקריירה או בהזדמנויות שאת מייצרת עבור עצמך? שתפי אותי, אשמח לחשוב יחד על הדרך שלך לנצח את הפחד ולבנות קריירה משגשגת בשוק הגלובאלי.


#מפחדתמאנגלית #אנגליתעסקית #עבודהבארהב #קריירהבארהב #קריירהבהייטק #עבודהבאנגלית #יזמות #סטארטאפ #סטארטאפבארהב #מורהפרטיתלאנגלית #הכנהלראיוןעבודהבאנגלית #תסמונתהמתחזה #פרודקטמרקטינג

1,694 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול