"אל תקלקלו את מה שיש לכם בשל התשוקה למה שאין לכם; זכרו שמה שיש לכם עכשיו היה בעבר משהו שיכולתם רק לקוות לו". אפיקורוס
הרבה שנים רצתי במירוץ אחרי הדבר הגדול הבא, יותר שפע, יותר כסף, יותר הזדמנויות, יותר בגדים, בית יותר גדול, יותר חברות, יותר חלומות לכבוש.
במירוץ הזה הרבה פעמים ניצחתי על פני השטח והפסדתי ברגש. יש משהו בריצה כמו טיל מונחה מטרה, שלא עוצר להתבונן, שיש בו מן ההפסד.
ככל שהשגתי יותר, רציתי יותר, כל פעם שמטרה הושגה, מייד הוצבה הבאה. לא הצלחתי לעצור, לנשום, להתבונן, להודות, להכיר תודה ליקום ולעצמי על העבודה הקשה ועל הדרך.
טעיתי לחשוב ששפע הוא ריבוי שאין לו גבול, מעיין נובע עד בלי די. בעוד שבשנה האחרונה למדתי ששפע הוא שיהיה לי תמיד כפי צורכי.
המעבר לארה"ב, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, המקום לחולמים, התגלה כשיעור מעלף עבורי בצניעות, מינימליזם וצמצום צריכה.
דווקא במקום שמקדש כסף, מותגים וצריכה מוגזמת, הצלחתי להתבונן באמת, להקשיב לעצמי, לזהות מה גורם לשמחה בלבי ולהבין שכמעט כלום מהדברים הללו, לא מגיע מחומר.
מחקרים שבוצעו בדנמרק סביב מושג ה"הוגה" השגור בתרבות וסביב דנמרק בכלל כמדינה שניצבת בצמרת מדדי המדינות המאושרות, כבר שנים, הראו כי האושר מקורו ב -
* סביבה תומכת של משפחה וחברים
* הכרת תודה
* נתינה ועזרה לאחר
* נוכחות ברגע
* הצבת מטרות והתחייבות אליהן
* מערכות יחסים חיוביות
* פעילות גופנית
ההתחלה בארה"ב היתה כל כך מאתגרת, בודדה ומערערת, שהיא גרמה לי לצלול פנימה, לצאת החוצה ולהשקיע בבניית היסודות שיהפכו את חיי למאושרים באמת.
עכשיו כשנדמה שאני במרחק נגיעה גם מהשפע החומרי שייחלתי לו שנים, אני שמחה בו, אבל מזכירה לעצמי שאת מה שחשוב באמת אי אפשר לקנות בכסף ומה שפעם היה נראה חלום רחוק ובלתי אפשרי, היום הוא מציאות חיי.
מתמלאת הודיה על הדרך והתובנות וממשיכה לצעוד.
מרגישה שעברת תהליך שינוי תפיסה עמוק שנתן לך תובנות לחיים מאושרים? שתפי אותי!
